כותרת המאמר מרמזת על דרך עבודתנו, בה אנו אוחזים ומאמינים.
על פי הנורמות המוכרות לנו, חינוך נתפס כדבר אחד וטיפול נתפס כדבר אחר, כמו דבר והיפוכו. תפיסה זו נוכחת בשיח החברתי/תרבותי ובמיוחד בקרב אנשי המקצוע. וכך היא מונצחת ומתקבעת בתודעה של כולנו.
התפיסה שלנו אחרת. תפיסתנו ניזונה ונסמכת על תורת הנפש היהודית. הנפש אליה אנחנו מכוונים במסגרת -“נחת רוח” היא נפש רוחנית שהדרך אליה משלבת את תחום החינוך והטיפול, לעיתים האחת מובילה ולעיתים חברתה.
האופנים של עבודת הנפש הם לפעמים יותר “חינוכיים” ולפעמים יותר “טיפוליים”, הם תמיד גם וגם ולא או, או.
שתי הדרכים מטרתן להביא את ה”מחונכים” “והמטופלים” להתקרב אל מצב “נחת רוח”. פעם האחת מובילה והשנייה תומכת ופעם הן מתחלפות, במצב של נחת רוח הן מתאחדות.
גם חינוך וגם טיפול הם למעשה ביטוי מעשי של תורת הנפש היהודית – חינוך/טיפול הם מימוש החוקים הרוחניים בפועל.
יוצא איפוא, שאדם העוסק במעשה החינוכי צריך להשתלם גם בפן הטיפולי של תורת הנפש, והמטפל צריך להשתלם גם בפן החינוכי של תורת הנפש.
המחנך צריך היכרות עם אמנות הטיפול והמטפל היכרות עם אמנות החינוך.
על פי עקרונות עבודתנו, המעשה החינוכי או הטיפולי שלא פועל על פי דרך זו, אינו יכול להביא לידי ביטוי את מטרת תורת הנפש היהודית – לא למטופליו ולא לתלמידיו.
הנאמר לעיל מושתת הלכה למעשה על ניסיון, בשני ביה”ס לחינוך מיוחד לתלמידים עם הפרעות נפשיות משמעותיות, אותם הובלתי וניהלתי לאורך 26 שנים ובעבודה טיפולית ליחידים, זוגות ומשפחות.
תוצאות העבודה על פי מודל זה עם הצוות החינוכי, התלמידים וההורים, מטופלים ומודרכים היו מרגשות.
אנחנו יודעים שמודל זה במידה מסוימת זר למערכת החינוך ולעולם המטפלים, לכן הטמעת הדרך מצריכה גמישות, סבלנות, אמונה ואורך רוח.
אנו בטוחים בדרך שלנו, דרך שנבנתה בעמל רב ונוסתה במשך שנים רבות במגוון רחב של התערבויות חינוכיות וטיפוליות.
ביטחון וחווית אמת אלו מייצרות בנו תודעת שליחות להרחיב את מעגל הלומדים תוך התנסות – יש בה בשורה לחיסרון הקיים היום בכל אשר נפנה.
אנחנו מאמינים שכל מי שבוחר להיות מלווה בדרך זו יחווה תהליך של הבראה, העצמה, חיזוק הביטחון העצמי וחווית משמעות.
