יוסף ברקוביץ'

אודות
יוסף ברקוביץ'

נולדתי ב 1955, א’ אלול , יום שבת. אני בן 66 , נשוי, אב לשלוש בנות וסב לארבעה נכדים יבורכו כולם לחיים טובים.

לשמחתי בעזרת השם, זכיתי לדעת את יעודי ומאז ועד היום אני עושה כל שבאל ידי לפעול מתוכו ואליו. הוא קשור לתחום הנפש , רפואת הנפש, המעשה החינוכי והובלת שינויים חברתיים. 

את כל שירות המילואים זכיתי לעשות בענף פסיכולוגיה בחיל האויר , הקמתי מרכזים טיפוליים וחינוכיים, ניהלתי אותם תמיד בעוצמה ובנאמנות המתחייבת מתחושת שליחות ויראת המעמד.

 לפני כ 26 שנה זכיתי לצאת מהמערה של הארציות והצל , ללמוד על עולם הסיבות ובהכרח להבין את עולם התוצאות והעולם הארצי באופן אחר לחלוטין. אציין שמעולם הסיבות כל מה שאנחנו תופסים כמציאות הוא בעייתי. זה הוא תהליך מקודש ארוך ומורכב שבאחד משלביו הפגישו אותי שלא במקרה עם כל עולם הסוד, הקבלה והזוהר שמהרגע הראשון התבהר לי שהאמת מתוארת שם ומתפקידי להעיד שמדובר באמת לאמיתה.

 כ 26 שנה לאורך ימים ולילות אני לומד את הדרך הלכה למעשה, תהליך לא פשוט שתובע המון אנרגיות ותשומת לב. היום , יותר מתמיד, אני מרגיש שהפרק הבא במימוש ייעודי הוא ללמד, להורות, להדריך, לייעץ , ללוות את המעוניינים , את חוכמת הנפש. מין סוג של מורה לחיים שזכה לטעום מטל השמיים  משמני הארץ. זכות המחייבת אותי לעזור לכל דורש ולבקש לגדול , להתחזק ולחיות את החיים בסיפוק.

 זה הוא תהליך עוצמתי ומקודש וכך צריך להתייחס אליו. 

לשם כך הקמתי את מרכז “נחת רוח” ואתם מוזמנים לפנות אלי בכל עניין ונושא הקשורים לתחומים שציינתי.


מספרים עלי:

“אני מעבירה שיעורי דרמה ותאטרון בביה”ס הנפלא הזה, שהוא פשוט משפחה. לפני כשנה וחצי הגעתי לראיון עבודה אצל יוסף ברקוביץ, התרשמתי מהאיש המרשים שהגה חזון חינוכי, ביה”ס אנושי שנותן מענה לילדים שכבר ניסו מסגרות שונות. צוות המורים והמורות והסייעות, הינם אוסף של בני אדם שאכפת להם מהתלמידים”

(מורה לתאטרון ודרמה)

“יוסי יקר,

ההדרכות עימך היוו לי סימני דרך במסלולי הפרטי ואפשרו לי הסתכלות חדשה. אני מודה לך מאוד על הזכות להיות חלק מפרויקט שכולו נשמה, פרויקט שהפך לי לבית, מקום עבודה שהוא חופש מוחלט ליצירה והתעצמות תודה, תודה..”

(מורה מקצועית)

“יוסי יקר, אני מכירה אותך בעיקר מההדרכות, אתה לא נותן פתרונות רק שואל שאלות. לפעמים בא לי לבכות ולברוח, קשה לי, לא מבינה ואין לי כח. אך כמו שאומרים גדילה קצת כואבת , ככה זה אם את רוצה להיות “כוכבת”. תודה שאתה מאתגר אותי במינון, מחזק בי בטחון ואמון. “

(מחנכת)

“יוסי יקר, תודה עליך על שהגבהת את התקרה שלי  – כל פעם יותר ויותר. לא משנה באיזה יום תשאל אותי – זו תמיד זכות לגדול אצלך.”

(מטפלת)

“יוסי, בעבודה איתך, בהדרכות, בשיחות, יכולתי לשוב אל מקורות מים, אל הבורות האוצרים את מי הגשמים ובעיקר אל נשמתי, אל מי שאני ובמיוחד החשיבות שלי כיהודייה. אל המעיין הפועם והמתחדש בקצב פעימות הלב, אל מי התהום האצורים בקרקע ומחכים לאיש אשר יחצוב את הבא אל מי נהר הזורמים לאיטם ומרווים עוברי אורח. תודה על המים המרווים, מעוררי החיים ועל החשיפה לבורות המים הנסתרים.”

(מחנכת)

“יוסי –

 תודה לך על היותך אדם כה מיוחד עבורי. תודה על הדרך שבזכותך ובעזרתך אני עוברת, תודה על המפגשים איתך שאני יוצאת מהם מחוזקת יותר, מאמינה יותר. תודה על כל הפעמים שהאמנת בי יותר ממה שאני הייתי מסוגלת להאמין בעצמי.”

(מטופלת)

“יוסי, יש בי המון הערכה על החזון , על הכישרון ועל האומץ להגשים חלום. למדתי ממך הרבה, ואולי הדבר העיקרי – שתלוי איך מסתכלים על הדברים ודרכך נחשפתי לנקודות מבט מקוריות ומעניינות. עברו בי הרבה מחשבות והרגשות בתקופה בה עבדתי במחיצתך אך כשאני מנסה למקד את הפוקוס אני רואה הרבה חום ואהבה “

(מחנך)

“יוסי היקר, במו ידיך הקמת בית לכל מי שעמד לטבוע בשייט, של נטל, אכזבה, זרמים חזקים, סבל, קושי וחיים סוערים. פתחת ליבך באהבה וחום, נלחמת על אמת בכנות ותום. השתתפת וחווית סבלם של אחרים, לרבים הענקת חיים יותר טובים. היה בך רצון עז לשנות את העולם, בדרך קשה הבנת שזה לא מתאים לכולם. נאלצת לנדוד בדרכים חלופיות אך בליבך נשארו אותן כוונות טובות. כי במהות אתה אדם יחיד ומיוחד, לא כזה שיאמרו עליו – כמו כל אחד אתה מורה דגול עם חוכמה אדירה, רגיש וקשוב לכל מצוקה וצרה. “

(צוות חינוכי)

“ליוסי היקר, אתה שהאהבה היא מתנתך מחלק ממנה בנדיבות לזולתך. פתחת אלינו את ליבך, זכות נפלה בחלקינו לעבוד איתך. בקבלה אמיתית אותנו אתה עוטף , ברגשותיך הכנים אותנו משתף. כעמוד האש לפני המחנה אתה, מורה הדרך שאיתו נגיע הביתה. תודה על שאינך מוותר, ודורש מאיתנו על מחסומינו להתגבר… האמון שבנו אתה נותן, עוזר לנו להתחסן. חכמה ורגישות יש בך לרוב, פותח את ליבך כל אחת מאיתנו לאהוב. מכיר אתה את יופיו של כל פרט, לצעוד בשביל שאתה מתווה בשבילינו היא מתת. “

(צוות סייעות)

“יוסי היקר, כאור בקצה המנהרה, כמגדלור נישא על חוף הים, נוכחותך היא זו שהאירה לנו רגעים קשים, מעייפים ומורטי עצבים. לעיתים רחוקות מזדמן לאנשים לפגוש אחרים שההתחברות אליהם וההבנה איתם היא כה מיידית. המפגש איתך דמה במקצת לברק – מפתיע, עוצמתי ובעיקר מאיר. באמצע עמק הבכא, בתוך גיא צלמוות נקרתה לנו הזכות והכבוד לפגוש אותך – מחנך בהוויה ומטפל בנשמה. הובלת בחן ובטבעיות תלמידים שכמו אמורים להיות רחוקים מאותה מציאות, אולם מתגלים כבני נוער מקסימים, מלאי תוכן, נשמה ורצון להעניק אהבה. אתה, כהשתקפות תלמידיך, הענקת לנו רגעים רבים של אהבה, חסד, תמיכה וצחוק. ידעת לפרגן ולחייך, והאמת היא שהשארת טעם של עוד, רצון להתחברות שלא מוצה במלואו. מי ייתן ותצליח לראות בעצמך את שרואים אנו בך.”

(מסע לפולין)