במאמר הקודם התמקדתי בחלק הראשון של שם המקום “נחת רוח” ובמאמר זה אתמקד בתורת הנפש היהודית.
אז מה זו בעצם תורת הנפש היהודית?
מה הוא ההבדל בין תורת נפש לבין תאוריה או תאוריות של נפש, תאוריות אישיות, שיטות עבודה, גישות, אסכולות וטכניקות שונות?
תורת נפש היא בעצם גוף של ידע, נצחי והיא אינה תלויה בזמן או באופנות אלא היא אופן נכון של ניהול חיינו כפרט כמשפחה כקהילה וכעם. היא מורה לנו על הנפש, מטרותיה והדרכים להשיג את יעודה בעולם הזה.
כל שאר הגישות הפסיכולוגיות, החינוכיות, הפסיכיאטריות והמאמנים למיניהם הן בהחלט נותנות מענה נקודתי או פתרונות לרגע ואין בהן לתת מענה לשאלות ולצרכים העמוקים והאמיתיים שלנו.
לכן אף לא אחת מהן מסוגלת לספק תשובות לשאלות היסוד של חיינו.
מתורת הנפש היהודית אנו לומדים על עיקרון הניגודיות. עיקרון זה מופיע בתורת הסוד כעצם מעשה הבריאה – המבדיל שמים וארץ, יום וחושך, טוב ורע וברמת עבודת הנפש את הרצון לקבל סיפוק תענוג כבוד וכו’, אל מול השאיפה להידבק בבורא ובתכונותיו. ניגוד בין מקבל למשפיע.
כמאמר רבי עקיבא “ואהבת לרעך כמוך” אנו לומדים את הסודות שטמן לנו התנא. סוד ראשון בעצם הוא ההנגדה, אני ומולי רעי, במצב הראשוני שלנו אנחנו מנוגדים האחד לשני. הסוד השני הוא שעלינו להיות באהבה, בשלום, מכאן שעלינו להאמין ולקבל את המצב הראשוני שאני ורעי נמצאים במאבק. אני רוצה את כל העולם וגם הוא,הרע שלי. על פי תורת הנפש היהודית אני מחויב לעשות תיקון למצב הזה ולאהוב את רעי. איך עושים מלאכת מחשבת שכזו? איך מתגברים על כוחותיו העצומים של הרצון לקבל? של האגו?
התורה מצווה אותנו למעשה אהבת הרע, אהבת הבורא, וזה כלל גדול בתורה. על כך נסובה כל תורת הנפש היהודית, על כל המורכבות והאפשרויות שהמציאות יכולה לייצר.
מנקודת מבטינו, נקודת מבט נפשית /חינוכית/ רוחנית אנו לומדים מרבי עקיבא שמצב הניגודיות הוא מצב נתון ועלינו לעבוד במלאכת האהבה על מנת שנגיע למצב של אחדות הניגודים, מצב שבו נוכל להתקיים בפחות מאבק ,פחות כעס, בפחות קונפליקטים ויותר בחופש בחירה.
מצב של קונפליקט הוא מצב של מלחמה ובמלחמה יש מנצח ומפסיד ועל פי תורת הנפש היהודית במצב שכזה בעצם כולם מפסידים. ולהיפך, כאשר עובדים על פי האור שבתורת הנפש היהודית ומאחדים באהבה את הניגודים כולם יוצאים נשכרים.
זה לא המקום להרחיב על משמעות מושג האהבה הרוחנית כפי שהוא מתואר בתורת הנפש, רק אציין שהוא חייב להיעשות ממצב של חופש בחירה, ממצב של נחת רוח.
תורת הנפש היהודית עוזרת לנו להעמיק חקר ולגלות שאפשר ורצוי על מנת להתפתח למקומות גבוהים יותר של עצמינו להפוך מצב של קונפליקט למצב של דילמה. קפיצה המתרחשת בתהליך העבודה הנפשית רוחנית .
מה ההבדל? קונפליקט אנחנו כבר יודעים מה הוא ..
דילמה – מציאות שבה כל האפשריות נכונות, אבל אחת מהן טובה ומדויקת יותר למקרה הנתון. כלומר שדילמה היא גם כן סוג של ניגודיות רכה כאשר לכל צד יש מטען חיובי.
מי זו שנבחר בה?
ככל שאנחנו נחשפים לקול הפנימי שלנו, לערכי הנשמה והתובנות הרוחניות נדע מי מבין האלטרנטיבות הבונות את הדילמה נכונה יותר הפעם.
אז למה בעצם אנחנו לא מצליחים להוציא את עצמינו ממצב הקונפליקט אתם בטח שואלים?
מפני שזו דרכה של הנפש הארצית שבשלב הזה אינה קשורה לנפש הרוחנית ולרבדיה הרוחניים, היא לוחמנית כי היא רוצה יותר ויותר להשיג לעצמה, יותר ויותר לכבוש יעדים ושם נמצא המאבק. כי כך היא התוכנית – ליצור הנגדה וקונפליקט.
דרך העבודה שלנו ,לאור תורת הנפש היהודית עוזרת לנו להגיע למצב של נחת הרוח ולהתפתח בתוכו וממנו.
האור שמסתתר בתורת הנפש היהודית, בא להראות לנו את הדרך לייעודינו וליעדינו – לנחת הרוח קרי להיות במיטבנו ולממש את חופש הבחירה.
לקראת סיום המאמר הזה, בואו נראה איפה התחלנו את הטיול שלנו – התחלנו במקום של מאבק, חסרים, תסכולים, אני או אתה, מקום של קונפליקט ומלחמה ואנחנו מסיימים במקום של אחדות הניגודים ובחירה חופשית – החירות – הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
אני יודע שיש ביכולותינו לנוע מהמקום בו אנו נמצאים למקום טוב יותר, למקום של שלום, סיפוק, אהבה ונחת רוח.
מקום בו ניתן להשיג תובנות גבוהות יותר, אורות גדולים יותר.
